שאלות ותשובות

אושרה גלולה משולבת ראשונה לטיפול בפטיטיס C

התרופה החדשה Harvoni, אושרה לשיווק בשבוע שעבר על-ידי רשות המזון והתרופות של ארה"ב (FDA). התרופה ניתנת בגלולה חד-יומית, לשם טיפול בחולי הפטיטיס C. עד כה, חולים אלו טופלו בזריקות. הגלולה פותחה על ידי חברת תרופות אמריקאית בקליפורניה. החולים שאמורים להזדקק לה, כתחליף לטיפול בזריקות, מהווים 75% מהחולים שנדבקו בנגיף HCV.

"הניו-יורק טיימס" דיווח, כי התרופה החדשה "מעט יקרה יותר" בהשוואה לטיפולים הניתנים בזריקות (Sovaldi): העלות עבור 12 שבועות של טיפול מוערכת ב-94,500 דולר, לעומת 84,000 דולר בזריקות. עם זאת, הזריקות עלולות לגרום לעתים לתופעות לוואי, כמו תסמינים דמויי-שפעת.

מפתחת התרופה החדשה מסרה כי היא מיועדת לתקופת טיפול של 8, 12 ו-24 שבועות- בהתאם להיסטוריה טיפולית קודמת ולעומס נגיפי ממנו סובל המטופל.  

מספר חברות תרופות מנהלות עתה תחרות ביניהן לפיתוח תרופות מתקדמות עבור חולי הפטיטיס C שאינן ניתנות בהזרקה אלא רק בגלולות חד יומיות.

 

חזרה למעלה

יום ההפטיטיס: בדיקות חינם לגילוי הנגיף

הפטיטיס או צהבת בלשון העממית, פירושה דלקת של הכבד.
צהבת נגיפית C (הפטיטיס C) מועברת בד"כ במגע של דם עם דם נגוע בנגיף.
בישראל חיים כ- 140,000 חולי הפטיטיס C, שרובם אינם מודעים למחלתם כיוון שאינם חשים סימפטומים.
נגיף הפטיטיס C גורם לדלקת כרונית בכבד שעלולה לפגוע בתפקוד הכבד ולהוביל לשחמת. במצב זה דרך הריפוי היחידה היא השתלת כבד.
בשנתיים האחרונות חלה התקדמות משמעותית ופריצת דרך בטיפול בהפטיטיס C והטיפול האנטי נגיפי הקיים היום מביא לריפוי מלא בחלק גדול מהמטופלים.
ביום שלישי ה- 30 ביולי יתבצעו בבתי חולים שונים ברחבי הארץ בדיקות דם בחינם לגילוי הפטיטיס C. בדקו האם אתם שייכים לאוכלוסיה בסיכון מוגבר וגשו להיבדק.
 

לרשימת האוכלוסיה בסיכון גבוה ורשימת בתי החולים בהם יתבצעו הבדיקות לחץ כאן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חזרה למעלה

איך מטפלים בהפטיטיס C ומתי?

מטרת הטיפול בהפטיטיס C היא לסלק את הנגיפים מזרם הדם ולעצור את תהליך הצטלקות הכבד. הטיפול לא ניתן בכל המקרים, שכן בחלק מהמקרים הנזק מהטיפול עולה על התועלת. למשל, לא ברור כי הטיפול יעיל למטופלים מבוגרים שהתקבלה תוצאה תקינה בבדיקת אנזימי הכבד שלהם ושלא נמצאה עדות להצטלקות הכבד שלהם בביופסיה. זאת כיוון שהסיכון להתפתחות המחלה בשנים הבאות נמוך. ההחלטה על הטיפול מתקבלת בדיון בין הרופא למטופל, תוך התייחסות ליתרונות הטיפול ולחסרונותיו בהשוואה להימנעות מטיפול והסתפקות במעקב בלבד.

Peginterferon + Ribavirin – שילוב זה של שתי תרופות הוא הטיפול הסטנדרטי והשכיח ביותר לזיהום בנגיף HCV. טיפול ב-Peginterferon ניתן בהזרקה אחת לשבוע, וטיפול ב-Ribavirin ניתן כגלולות. משך הטיפול נע לרוב בין 24 ל-48 שבועות, והוא נקבע על פי סוג הנגיף ועל פי התגובה לטיפול, כלומר כמות הנגיף בזרם הדם בשלבים שונים של הטיפול. תופעות הלוואי של הטיפול הן בעיקר תסמינים דמויי שפעת, ירידה במספר כדוריות הדם האדומות והלבנות, דיכאון ועייפות. Ribavirin אינו ניתן לנשים הרות או לנשים שעשויות להיכנס להיריון ואף לא לגברים שבנות זוגן מתכננות היריון, כיוון שהוא עלול לגרום למומים בעובר. כמו כן, כיוון ששתי התרופות עלולות להוביל להחמרה משמעותית בדיכאון, יש לדון עם הרופא לגבי נטילתן לפני תחילת הטיפול.

מעכבי האנזים פרוטאז – למשל boceprevir ו-telaprevir. תרופות אלו משמשות לטיפול החל משנת 2011, והן משולבות בטיפול בעיקר במקרים של זיהום בנגיף HCV מסוג 1 (גנוטיפ 1), שבהם שיעור התגובה לטיפול הסטנדרטי נמוך יותר. תרופות אלו אינן יעילות בפני עצמן (שכן הנגיפים מפתחים עמידות אליהן), אלא רק בשילוב עם הטיפול הסטנדרטי. כיום נכללות תרופות אלו בסל התרופות רק במקרים של הצטלקות משמעותית של הכבד או לאחר כישלון של טיפול קודם. תופעות הלוואי של תרופות אלו הן בעיקר אנמיה (ירידה במספר כדוריות הדם האדומות) ופריחה.

נוסף לכך, לסובלים מהפטיטיס C כרונית מומלץ להקפיד על הצעדים הבאים:
• להימנע מטיפול בתרופות שעלולות לגרום נזק לכבד – יש להיוועץ עם רופא לגבי טיפול בכל תרופה חדשה, גם תרופות ללא מרשם רופא או תרופות צמחיות. דוגמאות חשובות לתרופות שעלולות להזיק לכבד הן אקמול (יש להפחית את המינון), איבופרופן, נפרוקסן ואספירין (יש להימנע משימוש בתרופות אלו).
• להתחסן נגד נגיפי הפטיטיס אחרים (נגיף הפטיטיס A והפטיטיס B, שיש חיסון זמין נגדם), וכן נגד שפעת וחיידק מסוג פנאומוקוק.

 

חזרה למעלה

אילו נזקים גורם נגיף ההפטיטיס C?

נגיף HCV גורם לנזק לכבד. לכבד יש יכולת מסוימת לתקן את הנזק, כך שהנזק אינו מתרחש בבת-אחת אלא נגרם לאורך שנים רבות. יש להדגיש כי אצל מרבית הסובלים מזיהום בנגיף לא יתפתחו סיבוכים אלו, אלא ייגרם נזק קל יותר לרקמת הכבד.

הסיבוכים המשמעותיים של המחלה הם:
שחמת הכבד – כאמור, הצטלקות של רקמת הכבד עלולה להוביל להתפתחות של שחמת הכבד. במצב זה מרבית רקמת הכבד מוחלפת ברקמת צלקת, ותפקודו של הכבד נפגע.
סרטן הכבד – מתפתח אצל כ-2% מהסובלים משחמת הכבד מדי שנה. לפיכך, מטופלים הסובלים משחמת הכבד עוברים בדיקת סקר (בדיקת אולטרה-סאונד) על מנת לאתר התפתחות סרטן בשלב מוקדם, המאפשר טיפול.

הסיכון להופעת סיבוכים מוגבר במצבים הבאים:
• צריכת אלכוהול – מגבירה במידה משמעותית את הסיכון להתפתחות שחמת הכבד, גם כאשר מדובר בצריכה של כמויות קטנות.
• שימוש במריחואנה – מגביר את קצב התפתחות תהליך ההצטלקות ברקמת הכבד אצל חלק מהסובלים מזיהום בנגיף HCV.
• השמנה – מובילה להצטברות של שומן בכבד, והצטברות כזו מגבירה את הסיכון להתפתחות שחמת ומפחיתה את השפעת הטיפול בנגיף HCV.
• תהליך דלקתי משמעותי בכבד – מזוהה באמצעות בדיקות הדם, ההדמיה וביופסיית הכבד.
• סוכרת – שילוב של סוכרת והפטיטיס C מגביר את הסיכון להצטלקות הכבד ולהתפתחות שחמת. כיום יש גם עדויות לכך שזיהום בנגיף עלול לעודד הופעת סוכרת.

 

חזרה למעלה

מהם תסמיני ההפטיטיס C?

במקרים רבים, לאחר הידבקות בנגיף HCV אין תסמינים, והאדם כלל אינו מודע לכך שנדבק בנגיף.
מחלת הפטיטיס C חריפה – מופיעה במהלך ששת החודשים הראשונים לאחר ההידבקות. כאמור, אצל מרבית הנדבקים אין תסמינים בכלל. אם מתפתחים תסמינים, הם יופיעו לפחות 7–8 שבועות לאחר החשיפה לנגיף, והם עשויים לכלול בחילה, הקאות, תחושה כללית רעה או צהבת, הנובעת מהצטברות של בילירובין בדם (בילירובין הוא חומר הנוצר בגוף באופן טבעי ומפורק על ידי הכבד, ולכן מצטבר בדם בעת פגיעה בכבד).

• באחד מכל חמישה מקרים, בעיקר בקרב צעירים ונשים, מערכת החיסון נלחמת בנגיף בהצלחה, והנגיף מסולק מזרם הדם תוך 2–6 חודשים. בשאר המקרים הנגיף נשאר פעיל בזרם הדם לטווח ארוך. מצב זה נקרא מחלת הפטיטיס C כרונית.

מחלת הפטיטיס C כרונית – מהלך המחלה משתנה מנדבק לנדבק, ולא בכל המקרים יש תסמינים. התסמינים השכיחים ביותר הם עייפות וכאב בשרירים ובמפרקים. חלק מהסובלים מהפטיטיס C מדווחים על אי-נוחות באזור הכבד (הבטן הימנית העליונה), אך בבדיקת אולטרה-סאונד של הכבד לא נמצאים סימנים מיוחדים.

• חומרת התסמינים אינה קשורה בהכרח למידת הנזק לכבד. משמעות הדבר היא שבחלק מהמקרים עלול להתפתח נזק חמור לכבד גם ללא תסמינים.

שחמת הכבד – (ראה גם דף מידע נפרד) תהליך דלקתי ממושך, הגורם להצטלקות של הכבד (נקראת גם פיברוזיס). שחמת הכבד היא מצב שבו 75% מרקמת הכבד מוחלפים ברקמת צלקת. 20% מהסובלים מהפטיטיס C כרונית יסבלו מכך בתוך 10–20 שנים מההידבקות. מטופלים אלו נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות של סרטן הכבד (ראה דף מידע נפרד).

 

חזרה למעלה

כיצד נדבקים בהפטיטיס C?

הנגיף מועבר במגע עם דם מזוהם או עם נוזלי גוף מזוהמים. מגע כזה מתרחש בעיקר בדרכים הבאות:
• הזרקת סמים – כיום מרבית מקרי ההדבקה בעולם המערבי מתרחשים עקב הזרקת סמים באמצעות מחטים מזוהמות בנגיף. גם שימוש בציוד מזוהם לצריכת סמים בהסנפה עלול לגרום להדבקה.
• עירוי דם – לפני שפותחו בדיקות לזיהוי הנגיף, קרו מקרים של הידבקות מעירוי דם או מהשתלת איברים. על פי מחקר שפורסם לאחרונה, כ-40% מחולי הפטיטיס C בישראל נדבקו בנגיף מעירוי דם. החל משנת 1991 עוברות כל מנות הדם בבנק הדם בישראל בדיקה לגילוי הנגיף HCV, לכן כיום הדבקה בדרך זו היא נדירה (לפני ההערכות רק אחד מכל 1.9 מיליון עירויי דם מכיל את הנגיף).
• העברה מאם ליילוד – 5%–6% מהתינוקות הנולדים לאמהות הסובלות מזיהום בנגיף HCV יידבקו בנגיף במהלך ההיריון. על נשים הסובלות מזיהום בנגיף להיוועץ ברופא בעת תכנון ההיריון.
• מגע מיני – הנגיף מועבר גם במגע מיני, אולם הסיכון להעברתו נמוך. לפיכך אין הכרח להשתמש בקונדום בעת קיום יחסי מין עם בן זוג קבוע, גם אם אחד מבני הזוג נושא את הנגיף בדמו. במקרה של בני זוג לא קבועים מומלץ להשתמש בקונדום, בעיקר עקב חשש להעברת נגיפים אחרים (כגון נגיף האיידס).
• מגע אחר עם דם מזוהם – עלול להתרחש עקב שימוש משותף בסכיני גילוח, במברשות שיניים וכדומה, עם אדם הסובל מזיהום בנגיף. הנגיף מועבר גם בעת ביצוע פירסינג וקעקועים, או בטיפולי מניקור ופדיקור, אם לא נעשה שימוש נאות בכלים חד-פעמיים או חיטוי של הכלים בין מטופל למטופל.

יש להדגיש כי הנגיף אינו מועבר בשיעול, בעיטוש, במגע פיזי, בשימוש בכלי אוכל משותפים, בנשיקות, או בכל מגע אחר שאינו כולל חשיפה לדם.

 

חזרה למעלה